מי שמכיר אותי או עוקב אחרי הבלוג שלי יודע שאני נוהג ברכב שטח: ג'יפ גדול ומשופר שמכונה גם "The Beast", שלא מתאים לסטיגמה של "רכב נכה". כאשר אני נכנס אליו אני צריך לטפס בשביל להיכנס פנימה. אני יוצא איתו לטיולי שטח, ומגיע איתו גם למקומות נידחים לקמפינג של יומיים שלושה. למרות המגבלה שלי אני עושה עוד דברים שנחשבים לקשים כמו למשל לרכב על אופניים רגילים עם רגל אחת.
אז אני נוהג ברכב מפלצתי שקשה לעלות עליו ובעל תו נכה של כסא גלגלים (הנחשב לבעלי מוגבלות הקשה ביותר) כי קשה לי וכואב לי ללכת יותר מכמה עשרות מטרים, או אפילו לעמוד יותר מידי זמן וחניית נכים היא הכרח בשבילי.
השבוע נתקלתי בפייסבוק בפוסט מכעיס ומקומם במיוחד.
כותב הפוסט החליט שלא יכול להיות שאדם נכה נוהג ברכב גבוה, ומשם הדרך היתה קצרה להחליט ש"לחנות 20 מטר רחוק יותר זה קשה לנכה המסכן אבל לטפס למפלצת הזו עם רצפה בגובה של מעל 50 ס"מ זו כבר משימה אפשרית". הוא גם טרח להצטלם ליד אותה "מפלצת" כדי שאנשים יוכלו להבין היטב כמה חצוף וחסר התחשבות הבעלים של הרכב שהעז לחנות בחניית נכים, וכל זה מבלי שפגש בכלל את הנהג של הרכב.
יש נכויות שאינן נראות לעין. יכול להיות שאתם חושבים שאדם נכה הוא רק מי שמתנייד עם כסא גלגלים או כזה שהנכות שלו בולטת ונראית לעין, אך יש גם אנשים שהם חולי לב, פיברומיאלגיה או שלל מחלות אחרות שאינם יכולים ללכת למרחקים ארוכים או בעלי מגבלות אחרות, חלקן שקופות.
מה שמחבר את כל בעלי הנכויות, הבולטות יותר והנראות פחות הוא, שכולם, ללא יוצא מן הכלל, היו מוותרים בשניה על תו החניה שלהם בכדי להיות אנשים בריאים וללא מגבלה.
אל תסתכלו עלינו הנכים כאילו אנחנו הרווחנו משהו, אתם הם אלו שהרווחתם – את היכולת ללכת, את היכולת לעלות במדרגות או סתם להגיע לכל מקום. תעריכו את מה שיש לכם ואת הבריאות שלכם, וזה שווה הרבה יותר מעוד מקום חניה פנוי.
ולכותב הפוסט, שגם החליט ש"איבדנו לחלוטין את האחווה, ההתחשבות והסולידריות" וגם התלונן ש"להיות ישראלי זה כבר לא גאווה כמו פעם, אפס התחשבות באחר. מה נהיה מאיתנו?" נשאר לי להגיד רק שאותי לימדו פעם ש"הפוסל במומו פוסל".....
Comments