אני קטוע רגל כבר 22 שנים. כל השנים מאז הקטיעה ועד היום חייתי את חיי כאדם רגיל לחלוטין; עבדתי במשרות הייטק נחשבות, אני מטייל הרבה בארץ, צולל, רוכב על אופניים ועושה עוד הרבה דברים שמעניינים אותי.
כשאני אומר לאנשים שאני בסך הכל עושה מה שטוב לי ועושה לי טוב בנשמה ולא משנה כמה זה קשה, הם נדהמים לשמוע ופותחים עלי עיניים בפליאה.
אנשים שפגשתי במהלך השנים תמיד אמרו לי כמה שאני השראה בעינייהם ואני לא הבנתי על מה הם מדברים ומה כל כך מיוחד בי. כשהייתי רוכב על אופניים לעבודה ובחזרה, אנשים היו עוצרים אותי בדרך ואומרים לי איזה מדהים אני,
וכאשר אני יורד לצלול עם כל הציוד עלי , צוללים עושים לי תנועת יד מתחת למים שאומרת כמה הם מתלהבים ממני.
לפני כחמש שנים ניסיתי לכתוב את הסיפור שלי ולא הצלחתי להתקדם איתו. למרות שנעזרתי בהרבה חברים שליוו אותי ומכירים את הסיפור, זה יצא לי משעמם והיה מורכב רק מפרטים טכניים ועדיין לא הצלחתי להבין מה מייחד אותי ולמה אנשים כל כך מתלהבים ממני.
עד לפני כמעט שנתיים. קצת אחרי יום ההולדת שלי הכרתי אישה מדהימה, שלימים תהיה אישתי.
כאשר היא שמעה את הסיפור שלי ואת החלום שלי לצאת איתו כהרצאה, ואחרי ששיתפתי אותה בקושי שלי לכתוב אותו, היא הציעה לי שאספר אותו כאילו אני מדבר אליה, והיא תכתוב אותו עבורי.
וכך עשינו – אני סיפרתי לה והיא כתבה והתעכבה איתי על המקומות שהיה לי קשה לדבר עליהם, שאלה אותי שאלות על מקומות כואבים, ואיך התמודדתי והתגברתי עליהם, ולאט לאט התגלו עוד רבדים בסיפור שלי, שאפילו אני הדחקתי ולא זכרתי אותם.
שיכתבנו את הסיפור בכתיבה יותר עמוקה ומלאת רגש ונחשפו רגעים שכשאני נזכר ומדבר עליהם הם מעלים בי כאב ואפילו בכי של שחרור. בכל פעם כשאני משתף בסיפור שלי אני נזכר בעוד פרטים ורואה שיש גם מקומות שטרם התמודדתי איתם וחלק מהריפוי שלי הוא לכתוב ולספר על המקומות הללו.
אחרי שסיימנו לכתוב את סיפור חיי, הייתי מוכן לאתגר הבא שלי: לספר אותו לעולם!
וכך נולדה ההרצאה שלי. להרצאה הראשונה הזמנתי אליי הביתה משפחה וחברים שחלקם עברו איתי תקופות משמעותיות בחיי. התרגשתי מאוד, זו הייתה הפעם הראשונה שעמדתי מול אנשים כדי לשתף אותם בדרך שעברתי, במחשבות הכי כמוסות שלי ובהתמודדות הנפשית עם התאונה, השיקום והחיים עצמם. בסיום ההרצאה, היו הרבה עיניים דומעות בקהל. גם הקרובים אלי ביותר, שעברו איתי את כל החוויות שסיפרתי עליהן, לא נחשפו עד לאותו הערב לתחושות ולרגשות שליוו אותי במהלך השנים, וגם מבחינתם זו הייתה התרגשות גדולה. אשתו של חבר קטוע יד ורגל נעמדה וביקשה לומר כמה דברים. היא שיתפה שזמן קצר אחרי הקטיעה של בעלה, היא ראתה אותי בסופר של היישוב, כיצד אני "רץ" בין המעברים,עושה קניות ומתנהל כמו אדם שאין לו מגבלה וזו הייתה הפעם הראשונה שהיא ראתה אדם קטוע מאז המקרה. למרות שהכרנו אז כבר כשנה, היא שיתפה בהרצאה שלי בפעם הראשונה איך בלי לדעת שיניתי את חייה ונתתי לה את התקווה שהכל יכול לחזור לשגרה ושבעלה יוכל לחזור ולהתנהל כמו אדם רגיל למרות הפציעה שלו. זה גרם לי התרגשות אדירה והבנה שההרצאה שלי נוגעת באנשים ונותנת להם את הכוח להמשיך ולהתמודד גם כשקשה, כי בסופו של דבר ההתמודדות האמיתית היא לדעת לעבור את המקומות הקשים ולהמשיך הלאה.
מאז העברתי את ההרצאה שלי ברחבי הארץ מול אנשים רבים ובכל פעם אני מתמלא התרגשות גדולה מהתגובות שאני מקבל. אם גם אתם מעוניינים לשמוע את סיפור חיי, את התובנות שלי לגבי התמודדויות ואת ה"אני מאמין שלי" לגבי האושר בחיים, דברו איתי....
Comments