איך חזרתי לרכב על אופניים אחרי התאונה

רכיבה על דו- גלגלי תמיד הייתה אהבה שלי. כילד, אופניים היו כלי התחבורה שאיתו הייתי רוכב לבקר משפחה וחברים, ועם אופניים היינו גם רוכבים חבר שלי ואני לנחל הירקון כדי לדוג או סתם כדי לקפוץ למים.

כשהשתחררתי מהצבא התחלתי לקחת שיעורי נהיגה על אופנוע. כשהוצאתי רישיון חיפשתי אופנוע ומצאתי את זה שהכי התחברתי אליו - אופנוע מדגם GS500.

הייתי נוסע על האופנוע לטיולים בכל הארץ. אני זוכר נסיעות בכבישי הארץ סתם כדי להנות מהנופים, ואת היכולת לעבור את הפקקים מבלי להיתקע בהם. את עבודות האחזקה של האופנוע עשיתי לבד. אני אוהב לעשות דברים טכניים ואני טוב בזה, אז החלפתי לבד שמנים ופילטרים באופנוע, ובדברים המסובכים יותר שהצריכו טיפול במוסך, הייתי עוזר למוסכניק ומתקן ביחד איתו.

אחרי התאונה, בתקופת האישפוז בבלינסון, חשבתי המון על העתיד והיו גם הרבה מחשבות על איך אעשה דברים אחרי הקטיעה. אחד הדברים שהכי העסיקו אותי היתה האהבה שלי לרכיבה על דו גלגלי והמחשבה שלא אוכל לחזור ולעשות זאת.

לא ניסיתי לחזור ולרכב, כי לא חשבתי שאוכל. כשחזרתי ללמוד במכללת אריאל היו כמה פעמים שעליתי על אופנוע של חברים כמורכב, והנכות שלי, שתמיד העמידה בפני אתגרים, העמידה בפני גם במקרה הזה אתגר לא פשוט - איפה לכול הרוחות תוקעים באופנוע את הקביים?

אחרי כמה שנים הגעתי לעבוד בעיתון "הארץ". בצוות שאיתי היו אנשים שרכבו על אופני הרים וכל כך קינאתי בהם, רציתי גם לרכב. בערה בי התקווה שאולי אוכל גם לרכב והחלטתי לנסות. גל, אחד מאנשי הצוות, רכב על אופניים עם נעליים שננעלות לפדל ("קליטים"), וכך נולד לו הרעיון שאני אצליח לעשות סיבוב שלם עם רגל אחת. אחרי הסבר קצר של מה עלול לקרות ושאני אמור לשחרר את הרגל מהפדל כדי לא ליפול לאחד הצדדים, הבנתי שאם אני נופל ,כדאי לי לא ליפול על צד שמאל, כי נפילה כזו יכולה להשבית אותי להרבה זמן בבית.

אז עליתי על האופניים עם הרבה פחד וחשש אבל עם הרבה רצון להצליח ולחזור לעשות משהו שכל כך אהבתי לעשות לפני התאונה. גל רץ אחריי כמו שרצים אחרי ילדים כשמלמדים אותם לרכב ואני תפסתי את העניין ממש מהר.

מאז ועד היום אני רוכב מתי שרק מתאפשר לי והרכיבה היא תחביב מרכזי בחיי. ברור שאני נופל מידי פעם אבל אני תמיד עולה חזרה על האופניים וממשיך לרכב . אני מתמלא באנרגיה מתחושת ההנאה כשרוכבים בטבע ומרגישים את הרוח על הפנים, ומלראות את הנופים בדרך.

הרשמו עכשיו לאתר וקבלו ישירות למייל שלכם עוד סיפורים ושיתופים על חיי.